תהיה נ נח, ותפסיק להיות עבד עובד קשה

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה פו: דע שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה, על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות. כי בודאי ידוע שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"א ג.) אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות, הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין עד:) בשעת שמד אפלו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר. נמצא, שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה, אך מחמת שהוא שעת שמד, והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, ח"ו, על כן הוא מכרח למסר נפשו אפלו על דבר קל. והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת (בתהלים קלה) אף אין יש רוח בהם – שאין בהם שום רוח כלל, והקטני אמנה הם בבחינת מקצר רוח, שהוא כמו ממצע, דהינו שאין להם אמונה שלמה, שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר (בלקו"א סי' קנה), ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל, רק הם כמו ממצע, ורוחם קצרה, בחינת מקצר רוח. וזהו (שמות ו) מקצר רוח ומעבדה קשה – שמחמת שהם בבחינת קצר רוח, מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל, על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל, כמו שבשעת השמד, שהיא קלקול אמונה לגמרי, צריכין אפלו למסר נפשם ממש, אפלו על דבר קל, כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל. ויש כמה בחינות בקטני אמונה, כי יש שפלו צדיקיים שהם קטני אמנה, כמו שדרשו רז"ל (סוטה מח:) על פסוק כי מי בז ליום קטנות – מי גרם לצדיקים וכו', עכלה"ק.
בתורה הקדושה הנ"ל מבואר היטב יסוד הדרך של הנ נח החזקים באמונתם בשי"ת ובצדיקים אמיתים, ובפרט ברבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן, עובדים את השי"ת בכל דרכיהם, ובעיקר בשיר והודאה בשמחה וריקודיים, ולעומתם המתנגדים טוענים היתכן הלוא צריכים לעבודה קשה, ובאמת הם קצת צודקים, שלפי מדרגתם באמונת השם יתברך, אין להם ברירה, צריכים הם לעבודה קשה, אבל לו היו שומעים והולכים בדרך של הנ נח, והיו משיגים את האמונה בהש"יי וברבינו, אז היו פוטרים את עצמן מכל העבודה קשה והיו יכולים לעבוד את השי"ת בדרך ה נ נח!