יום חמישי, 20 בנובמבר 2014

רק רבינו ינחמנו - Nanach Is Our Only Consolation In memory of the 4 ma...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : לגייס לומדי תורה לשמירת מוסדות התורה וסביבותיה

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : לגייס לומדי תורה לשמירת מוסדות התורה וסביבותיה: בדף הפייסבוק של תנועת כולנו חברים נ נ ח, נכתב: "לא צריך לתקצב שמירה בבתי הכנסת ובמוסדות התורה, אלא לגייס מספר לומדי תורה לאימוני ירי ו...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : מה הסבא גילה על המצב ??

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : מה הסבא גילה על המצב ??: מאת רענן נחל הי"ו:  טוב אז אני אגלה לכם סוד. יש כמה דיבורים של סבא ישראל בקשר למצב עם הערבים והבטחון במדינה, ובלעדיהם כבר מזמן הייתי ב...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : בהיכל "בני תורה" לימודים כסדרם. אשריהם ישראל

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : בהיכל "בני תורה" לימודים כסדרם. אשריהם ישראל: יצחק הרצוג: "אחר הצהרים הייתי בביקורי ניחומים ובבית הכנסת בו אירע הטבח הנורא בשכונת הר נוף. בית הכנסת היה הומה בתלמידים שישבו ולמדו כמ...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : להמנע מפרסום זוועות וכל חומר תעמולה של האוייב

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : להמנע מפרסום זוועות וכל חומר תעמולה של האוייב: . -------------- המומחה ללוחמה פסיכולוגית, ד"ר רון שלייפר, טוען כי למרות הרמה הירודה לכאורה בסרטונים שמפיצים הפלסטינים יש בהם המון מחש...

יום רביעי, 19 בנובמבר 2014

כי לא אכפת לי - אופיר מחבוב

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : סיפור ההתקרבות - (חברים כל ישראל חשון)

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : סיפור ההתקרבות - (חברים כל ישראל חשון): סיפור ההתקרבות 1: מציאת הספר "השתפכות הנפש" סבא מספר: זכיתי להתקרב לרבנו הקדוש רבי נחמן, על ידי הצדיק הקדוש רבי יש...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : ראיון נדיר עם חבר תנועת "כולנו חברים נ נח" בפרשת ש...

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : ראיון נדיר עם חבר תנועת "כולנו חברים נ נח" בפרשת ש...: בעקבות המשפט שנערך בהולנד לרב של שובו בנים, האם להסגירו לידי משטרת ישראל,. או לא. בינתיים במוצאי השבת  מערכת הנייעס החרדי הפופולרית בקרב ...

יום שלישי, 18 בנובמבר 2014

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : תמונה נדירה ומיוחדת

כל ישראל -חדשות ואקטואליה : תמונה נדירה ומיוחדת: רבי שמואל הורוביץ ביציאתו מהכלא הסובייטי באחת מנסיעותיו לאומן לאחר המהפכה הקומוניסטית במסירות נפש של ממש, נעצר על ידי הקומוניסטים שחשד...
יעקב כוכבי מדפיסן המדבקות של נ נח המכונה מורי בך בך, מעדכן את האומה בשלל המדבקות שבמטבחו . 


יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

מאמרים ודיווחים: רבי נחמן, קלסיקה שתמיד תשאר רלוונטית. "חברים כל יש...

מאמרים ודיווחים: רבי נחמן, קלסיקה שתמיד תשאר רלוונטית. "חברים כל יש...: קלאסיקה שתמיד תישאר רלוונטית - רבי נחמן יום אחד שוטט צבי מרק בין המדפים של אוצר הספרים בישיבה, ונתקל בספר סיפורי מעשיות...

עומר אדם - מודה אני (Dj Niso Remix N.S)

אייל כהן מדווייס מקדש את ההתבודדות

יום חמישי, 6 בנובמבר 2014

פריצה לבר מצווה 0506797114

יום ראשון, 2 בנובמבר 2014

מה שהוא סבל בשבילי - תיאור ממעט הסבל של סבא ורבי ישראל קרדונר

"מה שהוא סבל בשבילי"
הקשר בין ר"י קרדונר לר"י בער, לווה בייסורים נוראים - "הכו אותנו וביזו אותנו" "מה שהוא סבל בשבילי, מה שהוא סבל"... סבא מעט חשף מזיכרונותיו, וגם לא דילג על החלקים הקשים. בהיותו נשוי לאשה שמשפחתה מתנגדים, הביא עליו אוייבים לא קלים, הורי הכלה, שניסו בכל דרך אפשרית לעצור את ההתקרבות ואפילו להביא לגירושים, כאשר נודע להם התקרבותו לברסלב והקשר שלו עם ר"י קרדונר. "האבא של אישתי, חותני, אמר לי: "אני לא רוצה אותך ולא רבי ישראל (קרדונר). ברסלב אני לא רוצה! כלום".

ר"י קרדונר ורבי ישראל בער נפגשו בקבר רבי עקיבא שבטבריה, והחליטו לעשות תקיעת כף, שבועה: שהם מתחייבים בכל יום להתראות. לאחר שחמיו של רבי ישראל בער שמע על התקיעת כף, היה סוגר את רבי ישראל בער בתוך הבית כדי שלא ילך לר"י קרדונר, ומאחר שהוא התחייב לראות אותו בכל יום, עשה כל מאמץ אפשרי כדי לברוח אליו, ואכן הוא הצליח, אלא שפעם אחת חמיו חיכה לו בבית, וכשהוא חזר הכה אותו מכות אכזריות, גרר אותו החוצה לחצר שיש בה כלבים וזרק אותו לשם.  "מי, מי שמע דבר כזה? מי ראה דבר כזה?, הוא ואשתו הכו את אשתי מכות, מכות רצח, שתתגרש, "את יודעת מה זה ברסלב?!, תתגרשי!", והיא אמרה: "לא, זה לא".

חמיו של רבי ישראל בער, עשה להם עוד הרבה צרות, הוא ראה בר"י קרדונר שורש הבעיה שהחתן של ביתו מקורב לברסלב, עד כדי כך שאיים אליו ברצח: "כן, מה זה? מה אתה רוצה מחתני? מה זה? שיהא ברסלב? מה? אני לא אפסוק!, אני יש לי ערבים שיהרגו אותך בדרך, בזמן שתלך למירון, הם יהרגו אותך בדרך". ועוד סיפר סבא: לאחר שחמיו איים לשלוח על ר"י רוצחים, כמעט ונזדמן לו לרצוח אותו בעצמו: ר"י קרדונר נכנס לאיזה בית, וחמיו היה שם, ישב שם על כסא כבד מברזל, כשראה את ר"י קרדונר מיד קם מהכסא, הוא היה גיבור, הרים את הכסא והלך לקראת ר"י קרדונר וניסה לתת את הכסא על ראשו! ברגע האחרון בעל הבית הצליח לאחוז את הכסא ור"י קרדונר ניצל. אבל חמיו לא הרפה, החזיק בזקנו של ר"י, בחוזקה, עד שתלש את זקנו! "אבל היה לו עונש נורא מאוד, הוא נפטר בקרוב מאוד, יום חמישי הוא נעשה חולה, ויום שבת בבוקר נפח הנשמה, ונפטר בשבת בבוקר". "אני זוכר כמו עכשיו, אני הייתי בהלוויה, הוא נפטר בליל שבת בבוקר. הילדים שלו, עשרה, הם לא רצו שיעשה ככה, אבל הוא לא שמע, לא, לא שמע להם, - "ברסלב, אני לא רוצה"

בהזדמנות אחרת סבא ישראל מספר לאחד החברים, על הסבל שלו, לא רק בתקופה של ר"י קרדונר, אלא גם תקופה ארוכה לאחר מיכן: "מה שאני סבלתי לפני שבעים שנה... אתה יודע שהיה התנגדות גדול מכולם. ובמקום שאני ישבתי בטבריה, בצפת, היה השורש של המתנגדים. גדולי תורה וחסידים, והם היו כולם מתנגדים עליי, וקראו לי "בוגד". מה שאני סבלתי, אי אפשר לספר ואי אפשר לבאר". "היה לי עשרה ילדים, ולא היה לי לתת להם, לא לחם ולא בגד ולא כלום". רבי ישראל בער גם לא היה מקבל מענק על לימוד תורה בישיבה כמו יתר הלומדים, לימים הוא הכיר את הרב אלפנדרי שהיה צדיק מפורסם בטבריה, והרב העריך אותו מאוד, והלך בעצמו לבקש שיתנו לרבי ישראל סכום שיוכל לתת לחם לילדיו, אך הם אמרו: "לא, זה לא בן ישיבה, הוא לומד ספרי ברסלב, אנחנו לא ניתן לו, לא ניתן לו".

 "הילדים עד היום הם מתביישים, ...ואז היו מתביישים אחד בפני השני, 'איזה אבא היה', אין להם לחם לאכול ואין להם שמלה, אין להם... מי יכול לספר? מי יכול לשער דברים כאלה? הייתי יכול להיות משוגע, או גנב, או, או... אפשר לשער במוח דבר כזה?, יש ילד, ואין לו בגד ואין לו לחם ולא בית ספר". "אינני יודע איך אני חי? איך אני חי בעולם? אבל יש כח, חכמה כזה שהוא נותן חיים וחיות - זה רבינו הקדוש, רבי נחמן, רבי נחמן, נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מאומן , רבינו, רבינו הקדוש".  

במספר פעמים סבא הודה להשם יתברך על שזכה לעבור יסורים בעולם הזה, וראה את זה כמתנה יקרת ערך: "אז, אני סבלתי מאוד, ואז לא היה רצוני בזה הסבל, אבל עכשיו אני רואה את גודל הערך של הייסורים והצער שסובלים בשביל דבר שבקדושה". "טיגנו אותי מאד האבא והאמא והמשפחה וכל העולם, הייתי מטוגן מאד, אבל אני לא ידעתי מה זה, לא ידעתי מדוע, לא ידעתי, אם הייתי יודע אז מה שאני רואה עכשיו הייתי מבקש עוד" "וברוך השם, אני רואה עכשיו שזה טוב, זה טוב מאוד, אני מתגעגע ואומר: "הלוואי שהייתי סובל יותר", אבל עכשיו, אם אני משלם מליונים, אין, עבר הזמן" 

אני ראיתי מה זה אהבה - סבא מספר על רבי ישראל קרדונר

אני ראיתי מה זה אהבה


בחודש חשון אין ימי חג ומועד, לא צומות מיוחדים, לא תפילות מיוחדות. ובעצם זה מה שהופך אותו לחודש מיוחד במינו, בחודש הזה מקדשים את השגרה!!. אולם, לאנשים ששגרתם היא התקשרות לצדיקים, ההשתטחות על קבריהם, חודש חשון אכן חגיגי למדי!!!. כמה הילולות גדולות מתקיימות בחודש הזה. בכתבה זו נעסוק בשתי התלמידים מובהקים של רבי נחמן, שיום פטירתם חל בחודש חשון. בח"י בחשון, יום פטירתו של רבי ישראל דב אודסר, סבא ישראל, נטמן בהר המנוחות בירושלים. ט' בחשון, יום פטירתו של רבי ישראל קרדונר, מורו ורבו של רבי ישראל בער (סבא ישראל), נטמן בטבריה בבית העלמין הישן.



התוכן והסיפורים שבכתבה לקוחים מתוך השיחות המוקלטות של "סבא ישראל" בער, סיפור התקרבותו לרבי נחמן דרך מורו ורבו רבי ישראל קרדונר, ההתרחשויות בזמן ההתקרבות, עבודת השם ועבודת המידות של ר"י קרדונר מזווית עינו של ר' ישראל בער. בסיפורים ותיאורים אלו, ממלא אנו מרווחים היכרות גם עם ר"י קרדונר וגם עם ר' ישראל בער.

ר"י קרדונר נולד ברוסיה למשפחת הלפרין. הכינוי 'קרדונר' על שם העיר קרדון ממנה בא. גם כינו אותו: רבי ישראל צ'אק, באידיש 'צ'אק' זה: שמחה, כמו שאומרים באידיש: 'צ'אקעין דפריילך' - 'שמחה כזו! שמחה גדולה!'. וכמו רבים מחסידי ברסלב בכל הדורות, גם ר"י קרדונר לא תמיד היה חסיד ברסלב, דווקא נולד למשפחה שלא מקורבת כלל לחסידות, ואפילו מתנגדת, כל שכן שמתנגדת לחסידות ברסלב. וכמו אצל רוב המתקרבים לברסלב, שלפני כן מתעורר אצלם איזה עניין "שונה" מסביבתם, איזו עבודת השם או התנהגות שהיא הפוכה מהנורמה, הם נהפכים לשונים ומוזרים... עד ש"לפתע" נחשפים לרבי נחמן ולתורתו אשר מגלה להם שהם לא מוזרים, מראה להם שהם האמתיים והסביבה היא השונה. כך גם אצל ר"י קדרדונר: "הוא עסק בהתבודדות לפני השם יתברך עוד לפני שנעשה חסיד ברסלב, כן, הוא סיפר לי". עד שבאחד הימים הוא נחשף לספרון "תיקון הכללי" של רבי נחמן, משם התחיל להבין שהוא שייך לרבי נחמן. אביו היה סוחר גדול, סיטונאי, ולא רצה שהוא יהיה ברסלב, הידועים כאנשים שלא רודפים אחרי העולם הזה ותאוותיו, מחק אותו מהירושה - "היה לו גם כן צער גדול וייסורים גדולים להתקרבות לרבינו, כי אז היה כל העולם מתנגדים". מהר מאוד ר"י קרדונר נסע לאומן, היכן ששהו תלמידי רבי נתן, מהם למד וקיבל. באומן, כשראו שיש לו רצונות חזקים ויכולות, הפנו אותו לתלמיד הכי טוב של רבי נתן, לרבי משה ברסלבר.

"אני קבלתי מרבי ישראל מה זה ברסלב ומה זה רבנו".
רבי משה ברסלבר, רבי נתן אימץ אותו בביתו כשהיה ילד קטן, כמו בן ממש, אבל גם תלמיד, בניגוד לבנים שלא תמיד לומדים מהאבא, הוא למד. ולאחר שרבי נתן הסתלק, ידעו העולם שרבי משה הוא האיש שקיבל מרבי נתן את עניין רבנו באופן הכי טוב. ואכן ר"י קרדונר הלך לרבי משה ברסלבר, למד וקיבל ממנו את עניין רבנו. ומסתבר, שר"י קרדונר היה תלמיד טוב מאוד, שהיה קשור ומחובר לרבי משה ברסלבר, כי גם בקשר הזה היה יחס של תלמיד ובן, כמו שסבא סיפר: לאחר שרבי משה ברסלבר הסתלק מהעולם, ר"י קרדונר היה מחזיק את ה'יאר-צאייט' של רבי משה ברסלבר, את יום האזכרה, כמו שהבן עושה אצל האבא, הוא היה מתענה ביום הזה ולמד משניות ונר תמיד של שמן זית, כמו אחרי אבא. 



ראוי לציין כאן, שעל פי הנאמר בשיחות של סבא, ובכמה ספרי זיכרונות שחסידי ברסלב כתבו, אנו מקבלים מסורת וקבלה של רב ותלמיד, למרות שהיו עוד תלמידים טובים מסביב, אך יש תלמיד אחד שקיבל טוב, לא דווקא בחכמה ובהבנה או בקליטה טובה, אלא תלמיד שמחובר לרבו באהבה כמו של אב ובן, שהוא גם בן וגם תלמיד (ורבנו מדבר על זה תורה שלמה בליקוטי מוהר"ן). כזה היה רבי נתן שתיאר שרבנו נחמן נשא אותו כאשר ישא האומן את היונק, כמו אב ובן. וכזה היה רבי משה ברסלבר שגדל כבן אצל רבי נתן, בביתו, בן ממש וגם תלמיד טוב. וכזה היה רבי ישראל קרדונר שלמד אצל רבי משה ברסלבר וכאמור נהג בו כמו שבן נוהג עם אביו, גם לאחר הפטירה. וכזה היה סבא ישראל, שלמד אצל ר"י קרדונר, כפי שאנו נראה בקובץ זה על הקשר בניהם, על אהבה כזו, לא רק תלמיד טוב, אלא גם בן. וכן סבא אמר: "אני קבלתי מרבי ישראל מה זה ברסלב ומה זה רבנו".

הוא היה איש פלא, הוא היה כולו להשם, כולו אמת

לאחר שר"י קרדונר שהה באומן ולמד מרבי משה ברסלבר, עלה לארץ ישראל, כשנה הוא גר בחברון, ותקופה הוא גר בירושלים, אחר כך עבר למירון, לצפת. כל מי שהכיר אותו, באומן ובארץ ישראל, כולם אמרו שהוא איש פלא. גם בטבריה, עיר של התנגדות קשה מאוד, כפי שיתואר בהמשך, גם שם, אלו שהיה להם יראת שמים, היה להם יראה מר"י קרדונר.
סבא סיפר סיפור: הייתה משפחה של חכמים וגדולים בתורה, אך הם לא שמעו על אמיתות גדולת רבנו ולכן היו מתנגדים גדולים... אולם אחד מהמשפחה שהיה נשוי במשך שש שנים ללא ילדים, שמע על רבי ישראל קרדונר שהוא איש פלא, לא עניין אותו שהוא חסיד ברסלב, הלך אליו למירון ואמר לו בזה הלשון: "אני התחתנתי לפני שש שנים, ואין לי בנים", אז רבי ישראל ביקש ממנו שייתן לו שש מטבעות זהב - "אני צריך לתת כסף למדפיס", רבי ישראל הדפיס ספרים של רבנו והיה חייב כסף לדפוס - "אני צריך לתת שש לירות, תיתן לי שש לירות"  שש לירות זהב, היה אז יקר מאד. רבי ישראל לא דיבר הרבה, בקיצור, "שש לירות, תיתן לי שש לירות", וכך היה, הוא נתן לו תכף ומיד כל הכסף, שש לירות זהב, ונולדו להם ילדים.  סבא מסיים את הסיפור: "אברהם הבן, סיפר לי, הוא חי עכשיו בזכות זה הכסף, הוא עכשיו בן שמונים, שמו אברהם אשכנזי"




סיפור ההתקרבות של סבא ישראל לרבי נחמן מברסלב ולעניינו, מחולק לשני חלקים: חלק אחד - מציאת הספר "השתפכות הנפש" בפח האשפה, אז החל לעסוק בספר ולקיים מה שכתוב בו, אז לראשונה הוא נחשף לתורה של רבי נחמן, רק שאינו יודע שהמחבר של הספר הוא רבי נחמן, ולא יודע כלום על ברסלב, הספר ריתק אותו, העצות שבספר הצילו אותו. אלא שאחד התלמידים לקח ממנו את הספר וגער בו ש'אסור ללמוד בספרי ברסלב', אז לראשונה הוא שומע על ברסלב, עכשיו הוא יודע מה עליו לחפש - לחפש חסיד ברסלב, לחפש ספרי ברסלב. ואכן הוא השתוקק והתפלל להשם שיכיר לו חסיד ברסלב. בשלב הזה נכנס החלק השני של סיפור ההתקרבות - המפגש המיוחד שלו עם רבי ישראל קרדונר.  החיבור והקשר ההדוק שנמשך חמש שנים עד לפטירתו של ר"י קרדונר. וכפי שרואים בשיחות, זהו קשר נצחי, שבעצם נמשך גם לאחר מיכן, למשך כל חייו של סבא ישראל.   

לשמוע את סבא, בשיחות המוקלטות, בהיותו קרוב לגיל מאה, מספר לחברים המאזינים על עניין רבנו, סיפורי ילדות, כשבכל שיחה ושיחה הוא מדבר על ר' ישראל קרדונר, איך שעדיין הוא קשור אליו, למרות שהקשר היה במשך חמש שנים, רק ברבע הראשון של חיי סבא, אך עדיין הוא חי אותו בנימי נפשו, את שהיה לפני יותר משבעים שנה הוא מספר כאילו היה זה אתמול.... לפניכם חלק מהתיאורים של סבא ישראל ממה שראה והרגיש עם ר"י קרדונר: "רק לשמוע את הקול שלו, היה נעים. היה דבוק בהשם יתברך, לא ראיתי, לא שמעתי דבר כזה מעולם, בשביל זה נתקרבתי". "אני נתגדלתי בין חסידים גדולים, חסידים מחמירים, מדקדקים במצוות. אבל ראיתי את האיש הזה - ראיתי שכולם עומדים בחוץ. שאינם יודעים כלום מאמונה, מהשם יתברך, מהתורה. אין דוגמתו". "לא ידעתי כלום, אבל אני חיפשתי אמת ומצאתי איש אחד, כן, רבי ישראל קרדונר, וראיתי מה זה ברסלב, כן. הייתי גיבור כזה.. עזבתי כל העולם, ונדבקתי וקישרתי עצמי לר' ישראל, כן". "הוא היה איש פלא, הוא היה כולו להשם, כולו אמת, כן. אני לא מצאתי, רק הוא לבדו". "ראיתי בעיני את רבי ישראל, ראיתי מה זה ברסלב. ראיתי את התפילה שלו והעבודה שלו והשבת שלו, הדיבורים הקדושים, שלו, הרצונות שלו".



"יש אהבה ויש אהבה, אני ראיתי מה זה אהבה, רבי ישראל עליו השלום, הוא נתן את כל נפשו עלי, אולי הוא יצליח להאיר בי איזה אור!" "אוי, רבי ישראל, היה לו מסירת נפש, כאילו אין לו, לא אשה ולא בנים, רק אני, הוא ואני, שני אנשים היה.  נו, גבורה כזה, אי אפשר להבין שיש בעולם גבורה כזה כמו רבי ישראל, רבינו הקדוש האיר בו. הוא היה מדובק ומקושר לרבינו". "אני מסרתי את נפשי להיות עם רבי ישראל (קרדונר), כי אני הייתי לבד בלי כלום, אני לא עזבתי אותו פסיעה, איפה שהוא הלך, הלכנו ביחד, כן"  "זה היה שיחה בפי הבריות: "הנה ברסלב, הנה זוג ברסלב" זה היה סימן שהלכנו ביחד"

"מה שראיתי... שרבינו הקדוש רבי נחמן יכול לעשות מבן אדם ילוד אשה! קדוש כזה! זה למעלה מן הטבע, מה שראיתי אצלו". "והוא היה בעל חן כזה, מלך, והדיבור בלב טוב, וכל המידות הטובות, כל מיני חן של קדושה - היה אצלו". "זכיתי בחסדי השם להכיר חסיד ברסלב, את מורי רבי ישראל קרדונר".

'חצות? צא, צא מן המיטה'

פעם אחת סבא התאנח כשנזכר ברבי ישראל, וסיפר עליו: "אה, אה, אה, אוי וי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, הוא היה דואג תמיד על ישראל, תמיד היה לו צער כזה על ישראל, 'איפה, איפה עם ישראל? איפה התורה? איפה?'  נו, והיום...." היה חשוב לסבא לתאר מה זה חסיד ברסלב אמיתי, ולפעמים גם הזכיר מעט מה זה חסיד לא אמיתי, כמו בשיחה זו, שאמר: שהיום אנשים שידועים כצדיקים בברסלב, רוצים המה להנהיג, אבל הם "לוקחים כל הכסף וכל הכבוד וכל הגדולה של ברסלב" והמשיך לחשוף - "יש הרבה 'מנהיגים', כן, כן, כן, וודאי!" לכאורה לא נעים לחשוף עובדה מכפישה כמו זו, אם ידעו שבברסלב יש חרפה כזו, האם זה יזיק לברסלב? מיד אומר סבא: "לא, זה לא ברסלב!, ברסלב יש מעט, אבל זה טוב, 'טוב מעט לצדיק', יוא"

"הגוף רוצה לישון, הוא רוצה לחזור לישון במיטה" סבא צוחק "אבל הוא היה חייל טוב ... 'איך אפשר לא להגיד תיקון חצות'?  זה היה מין התבודדות כזה... ...לב כזה, טענות כאלה, בכיות כאלה, געגועים, געגועים כאלה. 'חצות? צא, צא מן המיטה' (סבא צוחק), הוא סיפר לפני השם יתברך את כל ליבו, הכל, "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העווינו, והרשענו, זדנו, חמסנו..", מי יכול לתאר ולשער כל מילה!? רק לשמוע "אשמנו, בגדנו, גזלנו.." - זה שנשאר לו רוח חיים.. זה היה נסים גדולים מן השמים!, נסים גדולים. היה יכול לגווע מגודל צער "אשמנו, בגדנו, גזלנו.." הוא סיפר לפני השם יתברך את כל ליבו: "מה? מה מה אעשה?" - "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי.." 



סבא סיפר, שכשהיה ילד הוא ראה בחסידות קרלין שהם שותים תה או קפה לפני תפילת שחרית, ומנהג חסידות קרלין לצעוק הרבה בתפילה, אז הוא הבין שהם שותים בשביל שיוכלו לצעוק, אז הוא שתה הרבה בשביל לצעוק הרבה... לאחר מיכן הוא הבין שאפשר להתפלל ולעבוד את השם גם בלי זה, "בפרט שזכיתי, מה שראיתי מרבי ישראל (קרדונר), ראיתי שהוא לא צריך תה, הוא קם בחצות ולא, בלי תה, בלי קפה"

"אתה מבין הריקודים שלו? זה ריקודים פלאים, פלאים מאוד"

סבא סיפר שבפורים רבי ישראל (קרדונר) התחיל לשתות בבית, ורקד בבית, וראיתי שבכל רגע שעובר יותר, כך הוא יוצא מן העולם לעולם אחר, לעולם הבא, כן (סבא צוחק).  פורים אחד, ר"י קרדונר יצא מביתו לרחובה של עיר כדי להודיע לכולם את העניין של פורים - "להודיע שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך"  "להודיע, להודיע, להודיע, להודיע", רבי ישראל בער הלך איתו והם הגיעו למקום של חסידי סלונים, דווקא אליהם הוא הלך, לחסידים שמתלוצצים מברסלב "והוא נכנס כמו לבית שלו ורקד". והיה שמה זקן אחד, בשם רב ליישקה מחסידות קרלין. (לרב ליישקיה הזקן כבר היה לו סיפור ישן עם רבי ישראל בער כשהיה ילד: כשהיה מתפלל אצל הקרלינים שנוהגים לצעוק בתפילה, הוא היה צועק יותר מכולם, ואז פנה אליו רב ליישקיה הזקן: "אתה רוצה לעשות אותי חרש? אני כבר חרש, מה אתה רוצה ממני?") אז רב ליישקה הזה, בפורים הזה, הסתכל על ר"י קרדונר איך שהוא רוקד, פנה אל רבי ישראל בער ואמר לו: "אתה מבין הריקודים שלו? של רבי ישראל? אתה מבין מה זה? זה ריקודים פלאים, פלאים מאוד", סבא התפעל כשסיפר זאת, איך שרב ליישקיה שיבח את רבי ישראל: "הראש שלהם, הראש של המתנגדים, הראש שלהם, כן. הוא נתבטל, בגלל שהוא ראה את הריקודים של רבי ישראל". "הוא נכנס בין מתנגדים, בין עקרבים, נחשים ועקרבים, והוא עשה מהם אין ואפס (סבא צוחק) נו, מי רואה דבר כזה? איך היה לו גבורה כזה להיכנס לתוך הבעל דבר ולהגיד לו ולהראות לו: "בא, בא, בא, בא, בא, אני לא מפחד ממך". מי שרואה הרקידה, שלו נתבטל לגמרי".

"ריבונו של עולם, איך זוכים לזה? אני רוצה גם כן לבכות, מאיפה לוקחים זה?"

"בראש השנה היה ניגונים כאלה... כל מי שהיה צריך להחיות את עצמו, היה מתחיל לנגן ניגון של ראש השנה" אמר סבא, וסיפר על ר' ישראל קרדונר איך שהוא היה מתפלל במירון בראש השנה, יותר משמונה שעות היה מתפלל תפילת עמידה, ואיך שהוא היה אומר "וידע כל פעול כי אתה פעלתו" וכו' הנאמר בתפילה. "אני עליתי לסעודה לאחר התפילה, ואחרי הסעודה ירדתי לרבי שמעון, והוא עמד שם מתפלל שמונה עשרה, לא יכול ללכת הלאה, לא יכול לזוז, לא, לא, לא (סבא צוחק), ברעדה כזו, ביראת שמים כזה ובדביקות כזה, בסגנון כזה, הוא רצה לראות תכף את זה: "וידע כל פעול כי אתה פעלתו..", רצה לראות תכף (סבא צוחק) אחרי הסעודה מיד ירדתי לציון של רבי שמעון כדי להביט ברבי ישראל, לראות את "החתונה" הזו. לא יכול לזוז הלאה - "וידע כל פעול כי אתה פעלתו.." והיה רועד כולו, וגם כל הבניין רעד, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו.." "הוא אמר אלה הדבורים: "וידע כל פעול כי אתה, וידע כל פעול כי אתה פעלתו..", כן, ככה, הוא טען להשם יתברך, כן - 'מתי יהיה זה?' מתי יהיה "וידע כל פעול כי אתה פעלתו.." אוי, הניגונים של ראש השנה, המתנגדים בראש השנה היה להם ביזיון, הם באו לזרוק אבנים, אז הם שמעו את התפילות שלנו בראש השנה, הניגונים והזמירות, אז הלכו בלי אבנים, נפל עליהם פחד (סבא צוחק),



רבי ישראל קרדונר בילה תקופות ממושכות בציון רשב"י במירון, ותמיד נהג שם ביראה גדולה, הוא לא נכנס עם הנעליים לציון של רבי שמעון, בכל ימות השנה, גם בחורף בקור, בלי נעליים, כמו בית קודשי קודשים. כשהיה מתפלל אצל רבי שמעון, "הוא היה בוכה.... יכולים לחשוב שזה שקר, אי אפשר דבר כזה, איפה יש לגוף כל כך דמעות? אבל אני ראיתי, שבכל פעם היה יותר חזק, הבכי, הדמעות, יותר חזק" "והיה קר מאוד בחורף, כשהוא הלך מהציון, הוא יצא, היה כמו שפותחים דלת של תנור, כן, כמו בית מרחץ, כן, היה יוצא חום מהציון. והציון היה רטוב מהדמעות, ועל הציון היה כמו נחל, כמו ששופכים מים..." כל זה רבי ישראל בער הצעיר ראה אצל ר"י קרדונר, וכמובן שהוא רצה גם כן לזכות לכזו עבודת השם והרגשות: "ריבונו של עולם, איך זוכים לזה? אני רוצה, אני רוצה גם כן לבכות, אני רוצה, מאיפה לוקחים זה?" התפלל סבא להשם.  

פעם שאלו את סבא, איך העולם יראה אחר ביאת המשיח, סבא השיב: "אה, ראיתי את רבי ישראל, ראיתי כבר מה שיהיה אחרי ביאת המשיח, ראיתי כבר איך שיהיה העולם אחרי ביאת המשיח" סבא צוחק וממשיך: "אמונה כזו, אמת כזה, ענוה, עניו כזה, אפס ואין... כל מה שאני מדבר עוד לא אפילו טיפה מן הים. המנהג של העולם, הדרך של העולם, שהם מגזימים, כשהם רוצים לשבח איזה אדם, הם מגזימים. אבל אני לא אפילו לא יכול להגיד טיפה משבחו... כמה שאני אגיד עוד לא..."

"רבי ישראל היה יחיד בעולם ברסלב!" (סבא צוחק), "מה שאני זכיתי להכיר ולהדבק ברבי ישראל קרדונר, זה דבר גדול מאוד, כן". "כל אחד יכול להיות רבי ישראל, ויותר, ויותר, כפי הלב, רבינו הקדוש אמר: תנו לבכם לי, ואני הוליך אתכם בדרך חדש", מה זה דרך חדש? זה דרך ישן, ואף-על-פי-כן הוא חדש לגמרי"!

רבי ישראל (קרדונר) נפטר ונשארתי לבד, אחד בעיר, ואני... אחד, וצחקתי מכולם, אני רקדתי בביתי ותמיד היה בביתי כמו חתונה, שמחה, ניגונים וריקודים אפילו בחול, וזה היה כח, וזה היה פלא, דבר פלא מרבינו. בפורים הם כולם ביחד, היו כולם הם מתנגדים, ומצחקים עלי בפרט בפורים, זמן צחוק, כן היו מתלוצצים, אבל כמו שאומר רבינו הקדוש: "העניין שלי היא בביזיון, אבל בכבוד גדול", כן, ככה, הם התלוצצו, אבל זה כבוד גדול...

לאחר פטירתו של ר' ישראל קרדונר, רבי ישראל בער נשאר לבד בטבריה ועבר תקופות מאוד קשות, ללא התמיכה לה זכה קודם לכן ממורו ורבו. עבר לירושלים לאיזו תקופה, שם סבל חרפת רעב וחזר לטבריה, בגיל עשרים וחמש זכה לגילוי הפתק,  ובזה סיימנו לעתה את הכתבה, אם כי יש המון יריעות לכתוב, נסתפק במעט המחזיק את המרובה שהעתקנו. יהי רצון שבימים אלו, ימי הסתלקותם, ישפיעו עלינו את כל הטובות שבעולם, אכי"ר.


סיפור ההתקרבות 2 - המפגש עם רבי ישראל קרדונר




סיפור ההתקרבות 2: המפגש עם רבי ישראל קרדונר
חיפשתי ספרי ברסלב ולא מצאתי, המשכתי להתבודד, והתפללתי להשם יתברך שירחם עלי, "אני רוצה להיות חסיד ברסלב", כן, כן, והשם יתברך עזר לי, ושלח לי לטבריה את רבי ישראל קרדונר. הוא כבר נתן לי את הספרים...

בצפת היה גר מורי הקדוש רבי ישראל קרדונר, והוא היה חידוש כזה, מה שאין בעולם. אני לא הכרתי אותו, ולא ידעתי. הוא היה נמצא במירון, ביחידות, לא היה איתו אף בריאה, היה לו את המפתח של הבית הכנסת של רבי שמעון בר יוחאי, והלך בין ההרים להתבודד ולהתפלל, עסק בעבודת השם במסירת נפש. כל השבוע במירון, וכל יום שישי הלך ממירון לצפת לביתו.

והנה, השם יתברך רצה שרבי ישראל ילך ממירון לטבריה, אליי, אבל רבי ישראל לא יצא ממירון, אפילו שיש לו כל כסף שבעולם. - הוא יעזוב את מירון?, את רבי שמעון? הוא יעזוב את המקום הקדוש כזה וילך לטבריה? מה יש לו בטבריה? איך, איך?. השם יתברך ידע שרבי ישראל לא יזוז ממירון לטבריה, מה עשה? שלח לו מחלה על היד שלו, כאבים שהתגברו מיום ליום, משעה לשעה, כאבים כאלה שהוא לא יכל לדבר דיבור אחד, לא יכול להתפלל, ולא לעשות איזה עבודה. אי אפשר בדרך הטבע לסבול כאבים כאלה. והוא לא היה תולה שום דבר בדרך הטבע, רק הכל השגחת הבורא, וכשהוא ראה דבר כזה, הכאבים החזקים, אז התחיל לחשוב: 'אולי רצון הבורא שאלך לטבריה?' ומה יש בטבריה? בטבריה המזג האוויר יותר חם ממירון וצפת, שם הוא יוכל להתפלל ולעסוק בעבודת השם. כל זה היה ביום, ביום רביעי...

באותו שבוע ביום ראשון, משפחתי התחילה לאפות לחם למכירה, ורבי ישראל קרדונר בא לטבריה באותו השבוע, ביום חמישי. הוא היה צריך לחם, אז הביאו אותו אלינו. אני לקחתי את הכיכר לחם והוצאתי ונתתי לרבי ישראל... וכשראיתי את רבי ישראל, את הצורה שלו, אז חשבתי: 'זה האיש, הוא צדיק נסתר ואצלו אני אמצא מה שאני מחפש, אמונה ויראת שמים'. רבי ישראל נתן לי את הכסף, ואמר לי: "אולי אפשר לאכול את הלחם אצלכם בבית?", הרגשתי שהוא יודע את מחשבתי ורצוני, שאני רוצה שיהיה לי קשר אתו. רבי ישראל ישב במדרגה אחת של הבית, ונתתי לו את הלחם לאכול. הוא עשה נטילת ידיים וברך את "המוציא.." וכששמעתי את הברכה ממנו - "על נטילת ידיים" ו"המוציא.." - ראיתי שזה נכון! - זה צדיק נסתר! אני גדלתי בין חסידים לומדי תורה ויראי השם, אבל ברכה כזו לא שמעתי! וגם כן, הפנים שלו! צורה כזה כמו שהיה לרבי ישראל, לא ראיתי, לא ראיתי!  הצעתי לו את מה שנשאר מהסעודה שלנו - "אכול את זה", אז הוא אמר לי: "אני לא אוכל שום דבר, רק לחם ותה". לא ידעתי שהוא ברסלבר, אני ידעתי רק שהוא צדיק נסתר. אמרתי לו בלחש, בסוד, באוזן: "תדעו, שאתם באתם לטבריה בשבילי! אני 'כך וכך', אני רוצה מאוד לעבוד השם באמת, ויש עלי מלחמות קשות. כל ימי חיי אני מחפש מקום שידריכו אותי ויאירו בי את אור השם, שאזכה לעבוד את השם באמת. אז אתם באתם לטבריה בשבילי, ואני מבקש אתכם שלא תעזבו אותי!". אני ראיתי שהוא נרגש מאוד.

אחר כך הלכתי איתו לבית כנסת, ועל הדרך סיפרתי לו את העניין שלי, והוא שמע הכל... הרגשתי שיש אצלו רפואה, רפואות בשבילי, בכיתי לפניו שלא יעזוב אותי, שלא ילך למירון. הוא שמע דבר כזה... ראיתי שהוא מרוגש כל כך. כי הוא ראה עין בעין שהשגחת השם יתברך שיבוא לטבריה, הוא בא לטבריה ישר לביתי.

באותו חורף ירדו הרבה גשמים, מי הים עלו ונכנסו לבית כנסת שהלכנו אליו, המים הגיעו עד לגובה של חצי שולחן, לא יכלו להתפלל שמה. הוא היה פתוח, והשולחנות והכיסאות עמדו במים... עלינו על שולחן, הוא הדליק נר אחד ולמדנו תורה "כי מרחמם ינהגם". כל ימי חיי לא הרגשתי טעם תורה ויראת שמים כמו בלילה כשלמדנו את התורה הזו. למדנו עד קרוב לאור הבוקר, עד ששמעתי את הקול בכייה של אמא, היא בכתה מאוד כמו אחרי מישהו שנפטר: "אוי, בני, בני, בני ישראל בער, בני ישראל בער נאבד, נאבד", יצאתי מבית הכנסת והלכתי לאמא ואמרתי לה: "מה זה הבכייה?", אז היא אמרה: "מה זה עשית? איפה הלכת כל הלילה?"

בבוקר, שהלכתי לבית הכנסת, ורבי ישראל היה בבית הכנסת ואני דיברתי אתו, אז אמרו: "נו, כבר נעשה מה שנעשה בלילה הזה" (סבא צוחק). אחר כך ביום ראשון הלכנו לישיבה, הוא למד איתי, ולמדנו ספרי רבינו וגמרא ו"שולחן ערוך", פוסקים, נו, והם ראו, "אוי וי, ישראל בער, ישראל בער נעשה ברסלבר,...", נו, הם הלכו מהישיבה, הם הלכו להורים, לאבא ולאמא, וסיפרו להם: "אתם יודעים? ישראל בער נעשה ברסלבר", אז אמר אבא: "אני לא דואג, אני מכיר את הבן שלי, הוא מקיים כיבוד אב, הוא ירא שמים, אז הוא יבוא מהישיבה, ואני יגיד לו שאני לא רוצה, אז הוא בוודאי לא יהיה ברסלבר, אין לי שום דאגה", אז הם רעדו: "אתה לא יודע מה זה ברסלב? הוא לא ישמע לך, אתה צריך מלחמה כבידה", אז הוא אמר: "אני לא דואג, אני מכיר את בני". באתי מהישיבה, אמר לי האבא: "אני שמעתי כולם מהישיבה, רב מוטל (מסלונים), וכולם באו ואמרו שאתה נעשית ברסלבר, תדע בני, רחם עלי, אני לא רוצה שתהיה ברסלבר, אני רוצה שתהיה איזה חסיד שאתה רוצה, אבל לא, רק לא ברסלב!", אז אני אמרתי לו: "אבא, אתה יודע, מכיר אותי, אני מקיים כיבוד אב, בזה אני לא אשמע לך", אז הוא אמר: "הצדק אתם, הם אמרו שאני לא יודע מה זה ברסלב". האבא שלי היה עיוור בשני עיניו, והוא בכה ואמר לי: "תרחם עליך ועלי, לא תהיה ברסלב", ואני אמרתי לו: "אבא אני רוצה רק ברסלב". רבי ישראל אמר לה (לאמא): "זה דבר שאי אפשר בשום אופן לבטל, ישראל בער יהיה ברסלב, וככה יהיה, לעולם, הוא תמיד יהיה ברסלב". היא שמעה שהוא אומר ככה, היא מתה מגודל הפחד והשבר הגדול, "ישראל הוא יהיה לעולם ועד ברסלב", אימי נפטרה מגודל צער שנעשיתי ברסלב. אבל היה נס מן השמים, כבר הגיעו לקחת אותה לבית הלויות, ולפתע אחד מה"חברה קדישא" ראה שהאמא שלי עשתה איזה תנועה עם העין, היה לה "תחיית המתים".

אני מסרתי את נפשי להיות עם רבי ישראל (קרדונר), כי אני הייתי לבד. לא עזבתי אותו פסיעה, איפה שהוא הלך, הלכנו ביחד, כן. היה שיחה בפי הבריות "הנה ברסלב, הנה זוג ברסלב" (סבא צוחק) ונעשה, אש - "הוא כבר שניים? רבי ישראל קרדונר ורבי ישראל בער?" זה סכנה גדולה! (סבא צוחק), נפל עליהם פחד, כל המתנגדים הגדולים והמפורסמים.