צריכים את ציון רבי נחמן בישראל: התורה חסה על ממונם של ישראל: התורה חסה על ממונם של ישראל נסיעה לאוקראינה עולה ממון רב, לידי האוקראינים. תושבי אומן גונבים מהבתים, וכמו כן חברות התעופה מייקרים מאוד א...
יום שישי, 24 במאי 2013
יום רביעי, 22 במאי 2013
מומלץ לקרוא - עוד ניקוי ראש בנושא
כל מי שיגיד לך שמועה בשם אנשי ברסלב [של פעם] שמשיח יביא את רבנו לארץ ישראל, תדע לך שזה רק מחזק את היוזמה להביא אותו - אנחנו - לארץ ישראל.
כי עצם זה שהיו דיבורים שמשיח יעשה את זה, אז זה מחזק שהיה קבלה בברסלב שאכן רבנו יהיה שוב בארץ ישראל!!!
ומאחר שלא היה שום דרך להסביר איך זה יקרה, לכן אמרו ודיברו שמשיח יעשה את זה. אבל באמת אם ניתן לעשות זאת עוד לפני התגלות משיח אז בטח שצריך לעשות כן.
תדעו, שאצל היהודים, השימוש במשיח זה במקרים שמצפים למשהו שצריך לקרות ולא רואים שום דרך שזה יקרה, ואז אומרים שמשיח יעשה זאת.
למשל, כאשר יש שלטון חזק של רשעים ולא מוצאים שום דרך להפיל את השלטון, אז אומרים שמשיח יעשה את זה, אבל אם תיהיה דרך לעשות זאת אז בטח שיעשו זאת ולא יחכו למשיח.
והראיה לכל זה, מדברי רבי נתן בחיי מוהר"ן שכתב איזו תפילה בה הוא התבטא: "שנזכה שמשיח יבוא ויביא אותנו לארץ ישראל". והרי עם ישראל [גם תלמידי רבי נתן] הגיעו לארץ ישראל גם בלי שמשיח יעשה זאת, אלא ההסבר כמו שכתבנו: שכאשר משתמשים במילה "משיח" זה לפעמים ביטוי למשהו שמצפים לו ולא ניתן להשיגו בדרך טבעית. אבל כאשר משהו משתנה בעולם וניתן להשיג אז לא מחכים למשיח.
לכן גם אם היו דיבורים שמשיח יעלה את רבנו לארץ ישראל או משהו בסגנון, זה רק בגלל שלא היה דרך להעלות קבר ממדינה למדינה, ולכן זה לא אפשרי באופן טבעי ולכן אמרו שמשיח יעשה את זה. כי מאחר וזה והיה ידוע להם שמוכרח לקרות שרבנו יהיה בארץ ישראל, אז סברו שזה בטח ייעשה על ידי משיח.
אבל כיום שבאופן טכני ניתן להעלות את ציון רבנו, וזה רצונו להיות קבור בארץ ישראל, וזה מצוה לפי ההלכה, אז לא מחכים שמשיח יעשה זאת.
והכלל: מה שמשיח צריך לעשות, אם אני יכול לעשות אז אני צריך לעשות!!!
תוויות:
עצמות רבי נחמן לארץ ישראל
יום ראשון, 19 במאי 2013
יום שישי, 17 במאי 2013
יום חמישי, 16 במאי 2013
ברסלבים משמחים בארועים: בובת ענק של חסיד נ נח / חתונה בהפרדה
ברסלבים משמחים בארועים: בובת ענק של חסיד נ נח / חתונה בהפרדה: חלק מבעלי התשובה, גֵרים או בעלי משפחות קטנות, נתקלים בבעיה קבועה בחתונתם: כמעט אין מי שירקוד וישמח אותם ביום שמחתם. קבוצות "משמחים&qu...
יום שלישי, 7 במאי 2013
יום שני, 6 במאי 2013
יום שישי, 3 במאי 2013
יום שלישי, 30 באפריל 2013
מעשייה שסיפרו לרבי נתן
.. וְהָיָה לִי צַעַר וּבִלְבּוּל-הַדַּעַת מִזֶּה, מֵחֲמַת שֶׁהִבְטִיחַ
לִי הַסַּרְסוּר, שֶׁכְּבָר הַסְּפִינָה מוּכֶנֶת לֵילֵךְ מִיָּד וְשֶׁכְּבָר
הָיָה רָאוּי שֶׁתֵּלֵךְ בְּיוֹם שַׁבָּת הֶעָבָר – וְעַתָּה עֲדַיִן הִיא
עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ.
וּמוֹרָא עָלָה עַל רֹאשִׁי, אוּלַי גַּם בָּזֶה יֵשׁ
רַמָּאוּת,
כַּאֲשֶׁר סִפְּרוּ לִי, שֶׁפַּעַם אַחַת בָּא תַּלְמִיד-חָכָם אֶחָד
לְשָׁם, שֶׁהָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה יוֹם וָלַיְלָה וְהָיָה מְמַעֵט בְּשֵׁנָה מְאֹד,
וּשְׁמוֹ רַבִּי לֵיבּ אַשְׁכְּנַזִּי. וְהִטְעָה אוֹתוֹ סַרְסוּר אֶחָד וְאָמַר,
שֶׁשָּׂכַר לוֹ סְפִינָה, וְרַבִּי לֵיבּ הַנַּ"ל סִלֵּק לוֹ כָּל שְֹכַר
הַסְּפִינָה וְיָרַד לְתוֹכָהּ, וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם זְמַן הַרְבֵּה,
וְהַקַּפִּיטַאן דָּחָה אוֹתוֹ מִיּוֹם אֶל יוֹם. סוֹף דָּבָר יָשַׁב עַל
הַסְּפִינָה כַּמָּה חֳדָשִׁים, כִּמְדֻמֶּה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּלְבַסּוֹף
הֻכְרַח לָצֵאת מִתּוֹכָהּ, כִּי הָיָה הַכֹּל שֶׁקֶר, כִּי הַסְּפִינָה לֹא
הָיְתָה צְרִיכָה לֵילֵךְ מִשָּׁם כְּלָל, רַק הַכֹּל הָיָה רַמָּאוּת לִגְזֹל
מָמוֹנוֹ בְּחִנָּם. וְאַחַר-כָּךְ, כְּשֶׁיָּצָא מֵהַסְּפִינָה, עָנָה וְאָמַר
לְהַסַּרְסוּר: הַצַּעַר שֶׁגָּרַמְתָּ לִי מָחוּל לְךָ, אֲבָל הַבִּטּוּל-תּוֹרָה
שֶׁבִּטַּלְתָּ אוֹתִי כָּל-כָּךְ זְמַן אֵינִי מוֹחֵל לְךָ, וּבְוַדַּאי
יְשַׁלֵּם לְךָ ה' כִּגְמוּלְךָ. וְזֶה הַסַּרְסוּר הָיָה אִישׁ אָמִיד, וְהָיָה
לוֹ אִשָּׁה וּשְׁתֵּי בָּנוֹת, וְתֵכֶף וּמִיָּד מֵתוּ אֶחָד אֶחָד, עַד
שֶׁבִּזְמַן קָצָר מֵתוּ כֻּלָּם, הוּא וְאִשְׁתּוֹ וְיוֹצְאֵי- חֲלָצָיו, וְלֹא
נִשְׁאַר זִכְרוֹ.
וְסִפְּרוּ לִי מַעֲשֶֹה זֹאת לְמַעַן אֵדַע לְהִזָּהֵר מִן
הַסַּרְסוּרִים, אֲבָל אֲנִי כְּשָׁמְעִי זֹאת הֵבַנְתִּי מִיָּד, שֶׁבְּוַדַּאי
אֲנִי צָרִיךְ לִזָּהֵר מֵהֶם, וּבְא זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהֵם שַׁקְרָנִים, אֲבָל
אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ לִזָּהֵר מֵהֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִי לִשְֹכֹּר סְפִינָה
בִּלְעֲדֵיהֶם, בִּפְרָט שֶׁאֵינִי מַכִּיר הַלָּשׁוֹן כְּלָל, וְגַם זֶה
שֶׁסִּפֵּר לִי זֹאת, אַף-עַל- פִּי שֶׁהָיָה חַזָּן וְנִדְמָה לְאִישׁ כָּשֵׁר,
אֲבָל כָּל כַּוָּנָתוֹ הָיָה כְּדֵי שֶׁאֶקַּח אוֹתוֹ לְסַרְסוּר, וַאֲנִי כְּבָר
הִכַּרְתִּי אוֹתוֹ, שֶׁגַּם הוּא אֵינוֹ אִישׁ אֱמֶת, וְנוֹתֵן עֵינָיו
בְּמָמוֹן, וְרוֹצֶה לְהַרְוִיחַ בִּי,
וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי תֵּכֶף: אִם ה' לֹא
יִשְׁמְרֵנִי, אִי אֶפְשָׁר לִי לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם, וּבִפְרָט שֶׁאֲנִי נָחוּץ
לְדַרְכִּי מְאֹד.
תוויות:
ימי מוהרנת
יום שישי, 26 באפריל 2013
ראיה מרבי נתן שננחים יכולים לרקוד גם עם סודנים....
רבי נתן בדרך לארץ ישראל, על הספינה, עם עוד חבר יהודי. היו היהודים היחידים על הספינה, ורצו לשמוח....
וְעָלִינוּ עַל
הַסְּפִינָה,
וְהַקַּפִּיטַאן עִם עוֹד אֶחָד הָיוּ מְנַגְּנִים בְּאֵיזֶה כְּלֵי-שִׁיר
פְּשׁוּטִים, וְר.י.א. הָיָה מְרַקֵּד הַרְבֵּה מְאֹד, עַד שֶׁאַחַר-כָּךְ
רִקַּדְתִּי גַּם אָנֹכִי עִם ר.י.א. הַרְבֵּה,
וְגַם שְׁנֵי מַטְרָאסִין [מלחים] רִקְּדוּ. הֵם רִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ, וְלֹא יָדְעוּ מַה שִּׂמְחָתָם,
וַאֲנַחְנוּ,
תְּהִלָּה לָאֵל, רִקַּדְנוּ וְשָֹמַחְנוּ, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֵילֵךְ לְאֶרֶץ-
יִשְֹרָאֵל, לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, לְהַכִּיר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם,
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא מָשָׁל בְּשֵׁם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב, ז"ל (בַּסֵּפֶר
"תּוֹלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף"):
מֵעִנְיַן בֶּן-מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה
בַּשִּׁבְיָה, וְהִגִּיעַ לוֹ אִגֶּרֶת מֵאָבִיו, וְרָצָה לִשְֹמֹחַ, וְהִשְׁקָה
אֶת כָּל מִי שֶׁהָיָה עִמּוֹ, עַד שֶׁנִּשְׁתַּכְּרוּ, וְרִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ.
הֵם רִקְּדוּ וְשָֹמְחוּ בְּהוֹלֵלוּת וְשִׁכְרוּת, וְהוּא רִקֵּד וְשָֹמַח
בְּתוֹכָם עַל כך שֶׁהִגִּיעַ לוֹ יְדִיעָה מֵאָבִיו.
וְהָיָה זֶה בְּעֵינֵינוּ
לְפֶלֶא גָּדוֹל, שֶׁזָּכִינוּ לְרַקֵּד וְלִשְֹמֹחַ עַל הַסְּפִינָה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם
עַכּוּ"ם, וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם שׁוּם יְהוּדִי, כִּי-אִם אֲנַחְנוּ
שְׁנֵינוּ לְבַד, כִּי זֶה יָדוּעַ לָנוּ, שֶׁעִקַּר הִתְחַזְּקוּת הוּא שִֹמְחָה,
כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ פְּעָמִים הַרְבֵּה
בְּלִי שִׁעוּר.
יום רביעי, 24 באפריל 2013
רבי נתן במפגש עם ליטאים, סיכום: הם לא מאמינים גם בחכמים שלהם
וּבְיוֹם רִאשׁוֹן
פָּרָשַׁת אֱמֹר, ... בָּאוּ הַמְשֻׁלָּחִים מִוִּילְנָא
... בְּתוֹךְ שֶׁעָמַדְנוּ שָׁם יַחַד,
דִּבַּרְתִּי עִמָּהֶם קְצָת, עַד שֶׁהִתְחַלְנוּ לִכְנֹס בְּעִנְיַן וִכּוּחַ
קְצָת שֶׁבֵּין חֲסִידִים לְמִתְנַגְּדִים, כִּי הֵם מֵהַכַּת הַמִּתְנַגְּדִים
הַגְּדוֹלִים עַל כָּל הַחֲסִידִים, כַּמְפֻרְסָם,
וְהִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר
עִמָּהֶם מֵאֱמוּנַת חֲכָמִים, וַאֲנִי הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁעַל- כָּל-פָּנִים
יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה אֱמוּנָה בְּהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא, שֶׁנִּקְרָאִים עַל שְׁמוֹ,
אֲבָל הֵם הֵשִׁיבוּ לִי מִיָּד – וְאֶחָד מֵהֶם הָיָה עִקַּר הַמְדַבֵּר,
וְכֻלָּם הוֹדוּ לוֹ. עָנָה וְאָמַר: וְכוּ' וְכוּ' "...אֱמוּנָה יִהְיֶה לִי
בְּאָדָם וְכוּ'?" (בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ). כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֵּר עִמִּי,
וְכֻלָּם הוֹדוּ לִדְבָרָיו.
וְהִתְחַלְתִּי לְהִתְוַכֵּחַ עִמּוֹ: "אִם-כֵּן מַהוּ
אֱמוּנַת חֲכָמִים?".
אֲבָל הֵם לֹא הִטּוּ אֹזֶן לִדְבָרַי כְּלָל, וְהֵשִׁיבוּ
דִּבְרֵי שְׁטוּת וָהֶבֶל, הַנּוֹגְעִים קְצָת לִכְפִירוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת מִי
שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, גַּם אֱמוּנָתוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ
בִּשְׁלֵמוּת,
וְאָז
רָאִיתִי הֵיטֵב הַחִלּוּק שֶׁבֵּין חֲסִידִים לְמִתְנַגְּדִים, כִּי רָאִיתִי,
שֶׁאֲפִלּוּ בְּהַתַּלְמִיד-חָכָם שֶׁלָּהֶם, שֶׁהֵם אוֹמְרִים עָלָיו שֶׁהוּא
תַּלְמִיד-חָכָם וְחָסִיד גָּדוֹל, גַּם בּוֹ אֵין לָהֶם אֱמוּנָה.
וְאַחַר-כָּךְ אָמַרְתִּי
לָהֶם בְּפֵרוּשׁ: אֲנִי הָיִיתִי סָבוּר, שֶׁאִם אֵין לָכֶם אֱמוּנָה בִּגְדוֹלֵי
הַצַּדִּיקִים שֶׁל הַחֲסִידִים, עַל-כָּל-פָּנִים יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה
בַּתַּלְמִיד-חָכָם שֶׁלָּכֶם; אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ מַדְרֵגַתְכֶם,
שֶׁאֵין לָכֶם אֱמוּנָה כְּלָל:
תוויות:
ליטאים
יום שלישי, 23 באפריל 2013
יום שני, 22 באפריל 2013
רבי נתן בעד הפצועים
וּבְשַׁבָּת
בְּשַׁחֲרִית בַּסְּעֻדָּה נִכְנְסוּ אֶצְלִי אַנְשֵׁי נֶעמִירִיב הַנַּ"ל;
גַּם בָּא אֵלַי אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד וְרוֹצֶה לִסַּע לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל, שְׁמוֹ רַבִּי אַהֲרֹן יְהוּדָה, וְהוּא יוֹשֵׁב שָׁם בְּאָדֶעס מִקֹּדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֶעָבָר,
וְהוּא אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹלוֹת וְהִתְלַהֲבוּת, וְעַל- כֵּן רִחֲקוּהוּ אַנְשֵׁי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ דְּאָדֶעס, וְהוּא נָע וָנָד, כִּי סָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל בָּעִתִּים הַלָּלוּ,
וְגַם לְפָנַי אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהוּא אִישׁ מְשֻׁגָּע, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת קְצָת, אֲבָל אֲנִי – הָיָה לִי אֱמוּנָה בּוֹ, וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ מִיָּד לְאִישׁ כָּשֵׁר,
וְאִם לֹא שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי לְרַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר, שֶׁיָּבוֹא לְאָדֶעס כְּדֵי שֶׁיִּסַּע עִמִּי לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיִיתִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל.
גַּם בָּא אֵלַי אִישׁ כָּשֵׁר אֶחָד וְרוֹצֶה לִסַּע לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל, שְׁמוֹ רַבִּי אַהֲרֹן יְהוּדָה, וְהוּא יוֹשֵׁב שָׁם בְּאָדֶעס מִקֹּדֶם רֹאשׁ-הַשָּׁנָה הֶעָבָר,
וְהוּא אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וּמִתְפַּלֵּל בְּקוֹלוֹת וְהִתְלַהֲבוּת, וְעַל- כֵּן רִחֲקוּהוּ אַנְשֵׁי בֵּית-הַמִּדְרָשׁ דְּאָדֶעס, וְהוּא נָע וָנָד, כִּי סָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל בָּעִתִּים הַלָּלוּ,
וְגַם לְפָנַי אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁהוּא אִישׁ מְשֻׁגָּע, וּבֶאֱמֶת יֵשׁ לוֹ תְּנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת קְצָת, אֲבָל אֲנִי – הָיָה לִי אֱמוּנָה בּוֹ, וְהֶחֱזַקְתִּי אוֹתוֹ מִיָּד לְאִישׁ כָּשֵׁר,
וְאִם לֹא שֶׁכְּבָר כָּתַבְתִּי לְרַבִּי יְהוּדָא אֱלִיעֶזֶר, שֶׁיָּבוֹא לְאָדֶעס כְּדֵי שֶׁיִּסַּע עִמִּי לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל, יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהָיִיתִי לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ-יִשְֹרָאֵל.
הירשם ל-
רשומות (Atom)



